שום דבר לא חדש
כשאנחנו תופסים את החיים כפרדוכס
נחייה בפרדוכס
ולא נוכל באמת לחיות באיזון ובשלווה,
מידי בוקר משננים הבודהיסטים את סוטרת הלב:
"הריקות היא צורה וצורה בריקות",
המידע קיים אך טרם נחווה.
הסינים החכמים דיברו על מיזוג היין עם הינג
הבנה כה עמוקה המכירה
באור הנמצא בתוך החושך
ושאין באמת חושך כפי שתפסנו אותו,
אך לא הבחנו בזה בחיים שלנו.
שעה שאנחנו מתעוררים
לראות את התמונה הרחבה
נראה, שמשחק הדואליות
הוא חלק מהיעדר דואליות,
זמן ומרחב נמצאים
בהיעדר זמן ומרחב.
אנחנו הביטוי של כל מה,
שאנחנו מבחינים בו
בטבע, באנשים, בשמים ובארץ.
כל חדר בבית הוא חלק מהבית,
שאנו גרים בו
הבית הפנימי הוא גם חיצוני וההפך.
בתוך האלוהות שלנו
נמצא האספקט האנושי
ובתוך האנושיות שלנו מתגורר
אספקט אלוהי מואר
המחכה להתגלות.
כשאנחנו במלחמות, בחוסר או בפחד
אנחנו מדחיקים  ומגנים את
האספקט המואר הזה שלנו.
מזג האוויר, התפיסות  שלנו,
הדעות, המחשבות,
התחושות, הרגשות, הגוף שלנו,
המציאות שלנו ….
הכל משתנה
שעה שכל מי שאנחנו באמת,
התודעה האלוהית שלנו
נצחית ומעולם לא משתנה,
השינוי נמצא בנצחיות,
המורכב נמצא בפשטות,
כשנחבק את
הפשטות הזאת בחיים שלנו
גם כשנחשוב שהכל ישן
הכל יהפוך חדש

נ.ב תמונות שצולמו בסיאול:
 האחת על השינויים של ארבעת עונות השנה
 והשניה על מיזוג של תנועה והיעדר תנועה