העולם שלנו משתנה, אבל מה קורה עם אלה שמנהיגים אותו ?
מפעם לפעם אני נשאלת מה יהיה עם הפוליטיקה מה יתחדש, אם בכלל ואיך נדע שהשינוי באמת הגיע?
אלו שאלות משמעותיות, אבל הן נשענות על הנחת יסוד ישנה, הנחה שמנהיגות משתנה מבחוץ
כאילו יום אחד יופיע אדם חדש ויכריז שזהו, מתחיל עידן אחר
אבל השינוי שאנו חשים היום אינו תזוזה של אנשים, זה שינוי של תודעה
וכשהתודעה משתנה, גם ההנהגה תמצא צורה אחרת.
כשאני מתבוננת במנהיגות בישראל ובעולם, אני לא רואה סוף של אנשים.
אני רואה סוף של מיתוס.
מיתוס הכוח, המאבק והשבטים.
נתניהו וטראמפ, למשל, מייצגים תודעת קצה.
הם מבליטים את הגבולות של מודל הנהגה ישן, כזה שמבוסס על כוח ופחד,
ומראים דרך הנוכחות שלהם עד כמה העולם כבר מתקשה להמשיך להחזיק את הצורה הזו של הנהגה.
לא משום שהם עומדים להיעלם,
אלא מפני שהמבנה עצמו הגיע לרוויה,
והמציאות כבר קוראת לתדר אחר.
וכאן חשוב לזכור
כל אחד מן המנהיגים הוא קודם כול הוויה נשמתית שלמה.
גם אם דרכם כבר אינה מתיישרת עם הצרכים של הקולקטיב,
הם אינם טעות, אלא פשוט מבטאים את מה שמשרת את מסעם האישי
ולא בהכרח את המרחב הרחב של כולם.
הבלבול נוצר כשמצפים ממנהיג למלא תפקיד נשמתי עבור רבים
בזמן שהוא עסוק בלסיים פרק נשמתי משל עצמו
האדם יכול להיות מדויק בדרכו
ועדיין לייצג מודל הנהגה שמיצה את עצמו עבור העולם.
כבוד לנשמה אינו מבטל את העובדה שמבנה מסוים הגיע לסיומו
וההבנה הזו מאפשרת שינוי בלי להפוך אישיות לאויב.
זה פותח את הדלת למשהו חדש
בדרכו הטבעית ובזמן הנכון.
אנחנו רגילים לשאול מי יהיה הבא בתור
אבל זו שאלה של תודעה ישנה
השאלה המדויקת יותר היא
מה אנחנו מוכנים לאפשר בתוכנו כדי שמנהיגות חדשה תדע להגיע ברגע הנכון?
כי מנהיגות איננה אדם יחיד, מנהיגות היא תדר
וכשהתדר משתנה, המציאות יודעת להתארגן סביבו
המנהיגות הישנה נשענת על פחד
על חלוקה לשבטים, על היררכיה, על שליטה ועל מאבק אינסופי
היא זקוקה לאויב כדי להחזיק את עצמה.
המנהיגות החדשה נוצרת מ:
נוכחות, פשטות, שקיפות וערך אנושי
מנהיגות שאינה מחפשת להציל, אלא מאפשרת ריבונות
מנהיגות שלא מוכיחה כוח, אלא משדרת עומק שיש בו שקט
ובתוך המעבר הזה מתחילות להיפתח אפשרויות:
דור צעיר המביא שפה נקייה משחיקה פוליטית,
מודלים מבוססי מומחיות וצוותים אזרחיים שמחזיקים מציאות משתנה,
דמויות מעולמות הכלכלה והטכנולוגיה המביאות יכולת ביצוע ונדרשות ללמוד חמלה
ואפשרות עמוקה יותר למנהיגות המביאה איכות נקבית,
לא רכות חלשה, אלא עוצמה אחרת
נוכחות שמרגיעה ולא מלחיצה
עוצמה שלא צריכה להיאבק כדי להוביל.
בין כל האפשרויות האלו אין צורך לנבא כלום
יש צורך לזהות שהקרקע זזה
ומה שאנחנו מוכנים לראות בתוכנו
הוא מה שנדע להכיר כשהוא יופיע בחוץ.
והחידוד האמיתי נמצא במשפט אחד
מנהיגות חדשה לא תופיע מפני שהעולם ישתנה
העולם ישתנה מפני שמנהיגות חדשה הופיעה בנו.
התמונה הנהדרת הזאת עוצבה על ידי במידזורני
ומייצגת מנהיגות ישנה מול מנהיגות חדשה