בשנים האחרונות מגיעות אליי יותר ויותר שאלות על הקשר בין התפתחות אישית לבין פנג שואי.

והשאלה המרכזית היא:
“אם האדם משתנה,  האם הפנג שואי משתנה איתו?”

כמי שמלווה אנשים ובתים כבר שנים ארוכות,
אני יכולה לומר שיש דברים שאפשר ללמוד מספרים
ויש דברים שרק הזמן מלמד.

פגשתי בתים “חזקים”, בתים רכים, בתים מאתגרים,
בתים שמספרים סיפור ברור מהרגע הראשון,
ובתים שנפתחים רק אחרי שהאדם נכנס אליהם.

וכמו כל מורה ותיקה, גם אני ממשיכה לגלות מחדש
איך הקשר בין אדם לבית הוא חי, משתנה, נושם.

הפנג שואי המסורתי תמיד יהיה הבסיס שלי,
אבל עם השנים למדתי לראות גם את מה שקורה בין השורות:
את המקומות שבהם ההתפתחות של האדם
יוצרת מציאות חדשה בתוך המרחב.

אז קודם כול,
הידע המסורתי של פנג שואי נשאר מדויק ועוצמתי.
הוא נותן לנו שפה, מבנה, כיוונים, ויכולת להבין מה קורה בבית ולאן החיים נעים.
וגם היום, ייעוץ מקצועי יכול לפתוח דלתות ענקיות.

אבל עם הזמן שמתי לב לתופעה עדינה:
אצל אנשים שנמצאים בעבודה פנימית עמוקה,
לפעמים הבית כבר לא “מוביל” אותם,
אלא מקבל מהם כיוון.

לא מזמן ליוויתי תלמידה שלי לבית חדש שהיא חשבה לרכוש.
נכנסנו, והדבר הראשון שהרגשתי היה… שקט.
לא “כן”, לא “לא”, לא משיכה ולא דחייה.
הבית פשוט היה רגוע, פתוח, בלי עומס.

ניסיתי למדוד כיוונים כמו תמיד,
והפעם זה לא התיישב כמו שאני רגילה.
לא בגלל טעות,
אלא כי הבית לא “מסר” שום כיוון ברור.

ואז הבנתי:
הבית הזה פשוט מחכה לה.
הוא לא נושא עליו זיכרונות של דיירים קודמים,
לא דוחף אותה למקום מסוים,
ולא קובע את הטון של החיים.
הוא כמו דף חלק,
ומה שיקבע אותו באמת,  זה מי שהיא תהיה בתוכו.

זה אומר שהייעוץ היום מאפשר לראות יותר:
גם את מה שהפנג שואי המסורתי מראה,
וגם את המקום שבו האדם עצמו משפיע על הבית
ולא רק הבית עליו.

יש בתים שמבקשים תיקון.
יש בתים שמחזיקים סיפורים מהעבר.
ויש בתים , כמו זה  
שפשוט פתוחים וזקוקים לאדם שייכנס אליהם
כדי “לקבוע” את האופי שלהם.

בייעוץ מקצועי נדע להבחין
מתי הבית מאתגר,
מתי הוא מבלבל,
ומתי הוא פשוט מאפשר לאדם ליצור בו משהו חדש.

עם השנים אני רואה שהשילוב בין שני העולמות:
הדיוק של הפנג שואי
והרגישות לעבודה הפנימית של האדם
יוצר ייעוץ עמוק יותר, מחבר יותר, אמיתי יותר.

לפעמים הדבר הכי חשוב בבית חדש
הוא לא מה שהוא “עושה לנו”,
אלא מה אנחנו מביאים אליו.

הפנג שואי לא נעלם.
הוא פשוט נפתח.
ואנחנו,  נהיים מדויקים יותר.

מי שמרגיש שהבית שלו משתנה יחד איתו
לא חווה משהו מוזר,
אלא את השלב הבא של הקשר בין אדם למרחב.

בסופו של דבר,
הבית הוא לא רק קירות, חלונות וכיוונים,
הוא המקום שבו החיים שלנו מתרחשים.

והרגעים הכי מרגשים בעבודה שלי
הם הרגעים שבהם אני רואה
איך אדם ובית מתחילים “לדבר” זה עם זה מחדש.

לפעמים הבית צריך תיקון,
לפעמים הוא צריך מישהו שיראה אותו באמת,
ולפעמים,  כמו במקרה שקרה לי לא מזמן 
הבית פשוט מחכה לאדם הנכון
כדי לקבל את הצורה שלו.