כשהסרתי את העלים החיצוניים של החסה הענקית, שהגיעה בסל הירקות האורגנים
והגעתי לליבה, שנשטפה והוכנסה לסלט,
נשטפתי כמוה בהתרחבות עצמית ועלו בי דמעות של הודיה.
נזכרתי במילה עַצְמַהוּת, שעלתה לי באותו בוקר.

ביום ההולדת שלי, שחל השנה ביום הזיכרון ערב יום העצמאות חוויתי את עוצמת המהות, עוצמת החשוב באמת.

בדרכי ליעוץ פנג שואי בדרום, זכיתי משום מקום, לביקור של אימי שנפטרה ב2019.
כמידי שנה בסביבות תשע וחצי בבוקר היא הייתה מתקשרת לברך אותי בשעת לידתי.  בכי עמוק יצא מתוכי כשחשתי אהבה עמוקה עטופה במילים חמות.

בדרך ליעוץ יכולתי לראות מרחוק עשן כבד,  שהתגלה בהמשך כשריפה ענקית.
אש מסמלת שמחה והתרחבות וגם יכולה לשרוף ולהתפרץ בשל גילויי שנאה וכעס.
זו הזמנה לחבור ולהירגע בתוכנו פנימה.  
שנת 2025 לפי הסינים היא שנה של אש וחודש מאי הוא חודש המגביר את האש בטרנספורמציה ובתקווה.

בתום היעוץ הלכתי למשתלה יפיפייה. קיבלתי שירות נהדר, נו טוב… הייתי הלקוחה היחידה באותו יום במשתלה הענקית הזאת, המנוהלת על ידי ערבים.  
כשבאתי לשלם פגשתי את בעל המקום שפנה אלי בצרפתית. השבתי לו בצרפתית ושאלתי "איך אתה יודע שאימא שלי צרפתיה"?"…
הוא לא הצליח להסביר איך זה פשוט יצא לו. הוא אמר שאני beautiful soul   ונתן לי שני צמחים מתנה.

בדרכי הביתה, שלא כהרגלי הקשבתי לרדיו שרתי בקול את השירים היפים של גלגלצ ,
שמעתי סיפורים על נופלים ויותר מכל ביקשתי להעמיק בי את האנרגיה הכה מיוחדת של היום הזה.
שירי הכאב והאובדן שהתנגנו ברדיו הביאו רגישות עמוקה במיוחד. 
החולם במו של העמוק הזכירו לי  מים עמוקים, שהתנגנו בשירים.  כשהודיעו שעוד כמה דקות תהיה צפירה
התרגשתי לראות לפתע מכוניות רבות שעצרו בצד הכביש מחכות לצפירה ושוב פרץ בכי עמוק יצא ממני. אני בוכה ונוסעת.
הבחנתי שהבכי לא מגיע מכאב אלא מהיופי של כל מה שנחווה, על המסע האנושי,
על האנשים במדינה הנהדרת הזאת ואין משהו שמרגש אותי יותר מטוב של אנשים…שעוד יגדל.

אחר הצהריים התקשר אלי לברך כהרגלו מידי שנה מי שהיה מפקד שלי בצבא כשעוד שירתתי בסיני באוגדה 162.
הוא נפתח לשתף על שינויים אישיים, על המצב הלא נוח במדינה, על סיפורי הנופלים ואיך זה שזה קורה דווקא לטובים ביותר.
"הסיפורים אכן יפים ומרגשים" השבתי  
והוספתי ש"הטוב הזה של האנשים נמצא אצל כל אחד ואחת מאתנו".

זו הייתה חגיגה צבעונית של תודעה מרוגשת מעצימה וכה מרחיבה. 

לא חגיגת עצמאות קצרה אלא כזאת שנפתחת ומתמשכת

חגיגת העצמיות האישית שלי.