האם נצליח להכניס אריה גדול לכלוב של עכבר?
אם ננסה ונתאמץ נצליח אך עם הזמן שאגותיו מעוררות ההשראה יחלשו,
וכשינסה למתוח את אבריו זה יכאב וירגיש מאוד לא נוח
עד שהוא יתעייף וגרוע מזה…יתרגל
האריה ידע איך זה לחיות כמלך עצמאי במרחבים החופשיים של הג’ונגל,
לסמן טרטוריה, למלא את כל צרכיו באופן טבעי ולא להיות תלוי באנשים,
שישליכו לו מבחוץ עצם לתוך הכלוב … אך זה היה מזמן.
כי האריה שכח
כמו רבים מאוד מאיתנו…
הבשורה הטובה או הרעה היא שגם אם ננסה,
נתאמץ, נתרגל, נרצה, נשתדל, נתפלל ונצעק
לא נצליח לעולם! להתאים לשום מקום שהוא לא אנחנו באופן טבעי
יוקירו לנו תודה ויגידו שאנחנו מדהימים ומה היו עושים בלעדינו
וכמה אוהבים אותנו ונחשוב שהצלחנו להתאים …
לציפיות, לאמונות, לדפוסים של כלובים קטנים או גדולים ..
עד ש…נעשה או נאמר משהו שאינו מתאים.
וכשנילכד במעגל הזה הוא יחזור על עצמו שוב ושוב ושוב
עד שפשוט נאמר די!
ונצא לחופשי
המשכנו לנסות כי לא ראינו ברירה אחרת לחיות את החיים האלה,
יש שיגידו שהם רוצים חופש..רק לאחר שהם יסיימו לסדר, לטפל, להגשים…
אחרים יגידו שאין להם מושג באיזה כלוב מדובר שעה שהם חיים בבית מרווח,
נוסעים לנפוש בחו’ל ומרגישים די נוח
אך רק כשנתעורר, נחווה ונחוש את החופש של כל מי שאנחנו באמת
נדע שאלו היו חיים כה קטנים ומוגבלים
והשאלה הראשונה שנשאל כשזה יקרה היא
איך לא עשינו את זה קודם?
לימדו אותנו איך לא להיות אנחנו
ולימדנו את ילדינו להקטין את עצמם בתפיסות מוגבלות
כי שכחנו איך זה לחיות בחופש ולהיות מי שאנחנו באמת
עברו שנים ועידנים ומאז אף שיטה! אף ספר! אף תוכנית,
אף חוקר או מדען ,אף גאון ככל שיהיה
לא הצליחו לשים קץ לסבל ולמאסר של האנושות
כי גם הם היו לכודים באין מודע במבנים מנטליים ודרמות רגשיות
שחזרו על עצמם שוב ושוב בתא המאסר של עצמם
יש המנסים להשתייך למשפחה המורחבת שלהם,
לרצות, להתאים לתפישות ישנות ,לפשר
ויעשו ככל שביכולתם כדי להשכין שלום ושלווה בביתם
אך הם מעולם באמת! לא הצליחו
אלא לזמן קצר
אחרים דואגים! שהילדים שלהם ישתייכו למקומות שהם לא הצליחו
יש אנשים המנסים להתאים את עצמם לארגון נוקשה
לבוס שמצליח להקטין אותם, לעבודה משעממת…
רבים מהם נאבקים להחזיק מעמד עד הפנסיה
ויש הלכודים בגוף חולה מחכים לרופאים,
שיושיעו אותם ממחשבות מייסרות ומעצמם
אך עכשיו יותר ויותר אנשים מתעוררים לתודעה שלהם ונזכרים
שהם רק אורחים לרגע בכדור הארץ
חופשיים ונצחיים
וכשהם נזכרים הם מוצאים את המפתח לכלוב
שהיה מאז ומעולם פתוח
יכולים לצאת ולהיכנס לבחירתם
שעה שהם מוסיפים ללכת לעבודה,
ביחסים נפלאים מאי פעם
עם אותם אנשים אותו הבוס
ואותו מקום עבודה
ובעיקר עם עצמם
השינויים שאנשים חווים יותר ויותר באו להוציא את האנושות לחופש,
מבלי להבין אנשים משתתפים בתהליך של התעוררות
נפרדים מהסכמים קרמתיים ישנים
שכבר לא משרתים אותם
והם קוראים לזה גורל!
אך הכל הוא באמת על אהבה
האנושות מוכנה ובשלה למפנה המדהים הזה
יותר נכון היא נדרשת לחוות מפנה כדי להתקדם
נכון לעכשיו מעטים כבר חווים באמת חופש
ומשנה לשנה יותר ויותר אנשים יצאו לחופש גדול מקיבעונות מחשבתיים
בעוד רבים אחרים יעזבו את הפלנטה כשהם חוו שינוי תפיסתי וקלות רבה יותר.
