לפעמים אנחנו מסתכלים על המפה של המזרח התיכון ורואים רק קווי גבול ,
כותרות חדשות, שמות של מקומות רחוקים שנשמעים טעונים ומפחידים
אבל מתחת לשמות, מתחת לגבולות , יש אנרגיה.
והאנרגיה הזו לא שייכת רק ל"שם בחוץ" היא משתקפת גם בתוכנו
השנה הבנתי משהו עמוק- שום מלחמה לא יכולה להיגמר בחוץ
אם לא שחררנו קודם את המלחמה בתוכנו.
שום "כיבוש" לא יכול להיפסק אם אנחנו עדיין כובשים חלקים בלב שלנו
ושום איום- גם אם הוא נשמע יחזק ורועש -לא יכול לגעת בנו אם הוא לא קיים בשדה הפנימי שלנו.

כשכתבתי את המילים האלו, הרגשתי איך המלחמות שאני רואה בחוץ,
הן בעצם השתקפות של המקומות שאני לומדת לאהוב בפנים.

להלן הסתכלות רחבה על האזורים הטעונים בתודעה הקולקטיבית של המזרח התיכון,
איך הם נראים ברובד האנרגטי ביחס לכל אחד באופן אישי כדי שנדע מה יכול לגעת בשדה שלנו ומה לא

עזה- הכיבוש הפנימי

הדיון על עזה ברובד התודעתי הוא לא באמת על שטח, גבולות או שליטה פיזית .
הוא מגלם בתודעה הקולקטיבית את הסמל של אזור בתוכנו שנשאר "כבוש" 
מקום שבו האור עוד לא נכנס, בו מחזיקים בכעס, נקמה, חוסר אמון, אשמה וקורבנות.

המשמעות התודעתית – כל עוד יש בתוכנו חלק שאנחנו "כולאים" בחומה, סגר או ניכור,
פצע שלא מוכן להיחשף, זיכרון מודחק – המציאות החיצונית תשקף מאבק חיצוני.

ולכן אי אפשר באמת "לפתור" את עזה החיצונית בלי התמרה/ריפוי של הכיבוש הפנימי.

גם אם יוצגו תוכניות נוצצות לפינוי או לבנייה מחדש, 
שום חזון לא יוכל להתממש באמת כל עוד לא יחול שינוי פנימי עמוק.
בית הוא לא נדל"ן בלבד, אלא שורש, זיכרון ושייכות.
אי אפשר לכפות שלום מבחוץ או 'להנדס' פתרון על פצע עתיק שעדיין כואב.
השינוי החיצוני יתאפשר רק כשיתרחש שינוי תודעתי – הכרה בכאב, חמלה אמיתית, ושחרור מהצורך לשלוט.

הטילים מתימן- מדבר עם אנרגיה עתיקה ולא מאיימת

ברובד האנרגטי, תימן  מהדהדת מדבר חם ויבש, נוודות ,הישרדות בסיסית ,
תודעה של שבטים עתיקים לעיתים לוחמנים אך לא בעלי עוצמה במציאות שלנו.

הטילים שהוא יורה הם כמו הד רחוק של רטט הישרדותי  ישן  של המדבר אך חסר שיניים-
כמו תופים, רעש רקע  במרחק שנשמעים חזק אך לא נוגעים במי שלא מהדהד את התדר הזה.

איראן -צל של סמכות רוחנית

האנרגיה הבסיסית היא של שליטה עטופה בשפה דתית- רוחנית-מסורתית
האנרגיה משתקפת בנו אם אנחנו מוותרים על ריבונות פנימית
אם יש בתוכנו שאריות של אמונה שמישהו אחר יודע טוב  מאתנו מה טוב לנו

לבנון- המרחב המפוצל

אנרגיה בסיסית : יופי, תרבות ואומנות מול כאוס פוליטי ומיליציות
 המשמעות התודעתית – משתקף הנו כשאנחנו לא בוטחים ביציבות פנימית.
אם יש בתוכנו מתח בין הרצון לחיות ביופי
לבין פחד מהפרעה חיצונית שיהרוס את היופי שבנינו בפתאומיות.

סוריה- הזיכרון של החורבן

אנרגיה בסיסית : טראומת מלחמה ממושכת, עקירה,  פליטים, אובדן בית
המשמעות התודעתית – כל מקום בתוכנו שחושש ממצבים של הרס וחידוש,  
"לאבד את הבית" לא הפיזי אלא המקום אליו אנחנו משתייכים.

לסיום-

העולם יכול להמשיך להתווכח על גבולות נשק כיבוש ומלחמה,
אבל המפתח האמיתי- תמיד היה ותמיד יהיה -בפנים.
האזורים שיכולים לגעת בנו הם אלו שיש לנו חיבור לזכרון נשמתי עמוק לא בגלל החדשות/הארועים.
כשנבחר בשדה של ריבונות -האנרגיה תחלוף לידנו לא דרכנו.

בשורה התחתונה לא ניתן לכבוש את עזה,
כי עזה האמיתית היא מקום שמבקש בתוכנו חופש.
לא ניתן להגן על עצמנו מפני טילים עתיקים – כי הם ניזונים רק הדהדו הפחד
אבל אפשר לחיות במרחב שבו המלחמות הן מציאות מקבילה- לא אישית

כשאני משחררת את המלחמה הפנימית שלי,
כשאני פותחת שער לחלקים בתוכי שהחזקתי מאחורי חומה,

 מאחורי כל כותרת, תוכנית או דיון פוליטי – תמיד פועלת אנרגיה עמוקה יותר. האנרגטיקה של עזה מלמדת אותנו,
שאין פתרון אמיתי בכיבוש או בפינוי, אלא רק בשינוי התודעה.
ככל שאנחנו נבחר להביא חמלה, נוכחות ושחרור,  כך גם המציאות החיצונית תתחיל להשתנות.
כי מה שלא נרפא בפנים – ימשיך לשוב מבחוץ.
ומה שנאפשר מבפנים – יוכל סוף סוף להתממש בחוץ .

וכשאני בוחרת לא להזדהות עם הפחד- אני משנה את השדה
והשדה הזה משנה את המציאות שלי

איש לא יכול לכבוש אותי
כשאני בוחרת להיות חופשית
זו לא סיסמא זו בחירה יומיומית.

אם המילים האלו נגעו בכם –
זה סימן שגם אתם מוכנים להניח את נשק הפחד,
ולהיזכר בחופש הפנימי שכבר קיים בכם.