שנת 2020 שהייתה כה חדשה, כה לא צפויה וכה מטלטלת

עברה באופן שונה, יחודי ומאוד אישי על כל אחד ואחת מאתנו.
שנת 2020 היתה שנה של אובדן ופרידה ממשא ישן
ומי שלא חווה את זה באופן  אישי  בוודאי הושפע מהאוירה הכללית.
עבורי שנת 2020 הייתה השנה הבאמת מדהימה אי פעם!
ב2010  ידעתי שהיא תבוא לא באמת ידעתי כיצד והכנתי את כל מי שאני למענה.

בדיעבד חיכיתי לה כל חיי או שמא היא חיכתה לי?

בתחילת השנה, עם הסגר הראשון רק פתחתי קורס חדש,
מיד התעשתי ושדרגתי את פינת המחשב, המצלמה, הרמקול
ומה שצריך ולמדתי להשתלב בטכנולוגיית זום.
לשמחתי הסטודנטים והלקוחות שיתפו פעולה עם השינויים
ומתוך זה הוספתי ליצור, ללמד פה וגם שם, לחבק ולייעץ בזרימה.

השינויים תפסו אותי בתודעה פתוחה לכל מה שיבוא.

באחד המפגשים בקורס "מאסטריות של תודעה חדשה",
עודי מדברת על תפיסות שגויות בנושא מוות ,
העירה אחת הסטודנטיות "הרי לא חווית אובדן של אדם קרוב בעצמך"
והנה… במחצית השניה של השנה לקראת הסגר השני
כמומחית ב"וועדת השחרורים" של עצמי,
עודי מסיימת להתנקות משכבות רגשיות ישנות
חוויתי את עזיבתה של אימי האהובה.
בעת ובעונה אחת גם סיימתי דברים לא פתורים,
ניקיתי את הבית של אימי מזיכרונות ישנים,
סידרתי בנדיבות את הבית שלי ואת הגינה,
שזכתה לקבל את שימת הלב הראויה
והחלה לפרוח…כמוני.

מה שבעבר היה יכול בקלות להציף, לאיים, לכאוב, לדכא, לרוקן,
להתיש או להעלות חרדות נחווה בתודעה חדשה.
בשנה של אובדן וחוסר יציבות, שסבבו אותי מכל עבר
חוויתי חופש מתפיסות מוגבלות, חופש מקופסאות,
חופש מזהויות ישנות וחופש מהגנות
שעה שהתאהבתי באופן עמוק אפילו יותר בעצמי
וחברתי ישירות אי פעם לחלקים הגבוהים בי…
האמת שמילים מוגבלות להעביר תחושות ורטטים מכויילים
של בהירות, התרחבות, שפע, חסד ואהבה עמוקה
בהן הלב נפתח והמחשבות מותמרות לחמלה.
ההשקעה בעצמי תיגמלה אותי הרבה מעבר
למה שיכולתי לצפות או לדמיין…

נשחרר לחופשי את האנרגיה הישנה של שנת 2020.
נשחרר אחיזה, נשחרר את וירוס הקורונה
לא ניקח אתנו שום דבר לשנת 2021 הרעננה והמתחדשת.
מה שלא נחווה ונוכח ברגע זה לא אמיתי יותר
במה שלא נוכל לגעת, להריח או לטעום  ברגע הזה – ממילא לא קיים.

מה כן קיים? מה שנבחר