עד לפני זמן לא רק הייתי בסגר
ראשון, שני שלישי
וזה עוד הרבה לפני הסגר
שהיה בשנת 2020 בתקופת הקורונה
מי שהמליך את הקורונה בוודאי ידע שהיא ללא ספק המלכה!
כי הפעם זה היה השיא, שונה מכל מה שאי פעם חוויתי
בחיי המתמשכים
בעבר כשהייתי בסגר לא חשתי בזה כי כבר שכחתי איך זה
לא להיות סגורה בתוך חדר בודד וקר עם מעט אור
שורדת, מכווצת ממה יהיה ומהעולם שבחוץ
מידי פעם הייתי פותחת חלון צר להסתכל החוצה
כדי לגלות שכולם בסגר
ומיד שבה לערפל של שגרה-רע משעממת
מחכה שמישהו יעצור להבחין בי
יום אחד כשכבר לא יכולתי יותר לחכות
צעקתי חזק מתוך החדר הסגור ואז
חריץ קטן נפתח, חלון ובהדרגה עוד דלת
כי כשהאור התעורר
ויכולתי לחוש את פעימות בום-בום- בום תשוקתי
לא הסכמתי יותר לסבול
בסופו של דבר יצאתי לחופשי
ללא קירות
פועמת ונפעמת
משפע של התגלויות חדשות
בזמן הקורונה הסגר השפיע בצורה כזאת
שיכולתי לראות את פעימותיהן הנחלשות והנעצרות
של אימי , חברת ילדותי, עוד כמה מהפייסבוק ,
כאלה שישבו בפארק או חיכו בתור לדואר
בעוד יותר ויותר התעוררו/התאוררו
לפתוח חלון או דלת
אה…. ולנשום לרווחה
זה מעולם לא קרה בדרך כזאת
מתרחבת ללא הרף…בום בום בום
מקרינה אור נגוהות פנימה והחוצה
יש מי שנדבק בחרדות הקורונה
ויש מי שנדבק בחגיגה המוארת
