שנים להתמחות בבתים, באנרגיה ובפנג שואי ,

לשחרר אחיזה ממה שאין בו צורך, ללמד את זה, לייעץ את זה

ואז

מותה של אימי לפני כשנה  והעיסוק במיון וזריקה של חפצים בכמות לא סבירה

הניע אותי לרצות יותר או נכון יותר הרבה פחות עבור עצמי

לגלות שעד כמה שהדברים נשמעים פשוטים למדי,

הם לא באמת כפי שהם נחווים.

כי ביננו כמה באמת משחררים אחיזה רגשית, פיזית, מנטלית, פחדים ממה יהיה –

נספור בקושי על כף יד אחת

ואז מצאתי את עצמי בהפתעה גמורה, נחה, מסדרת, ממיינת, מארגנת, מנקה מתנקה בסדר אלוהי בסנכרון מופלא עם כל הפלנטה.

____________

כששבתי לארץ אחרי כשבע שנות מגורים בלונדון לקחתי איתי משם כל מה שרק אפשר לאירוח ,לבישול..שלא יחסר

מי היה מאמין שצריך שפע כוסות של יין, ברנדי, וויסקי, קוניאק.. כמובן שלכל כוס יש את העיצוב שלה ואיך היין מתמזג עם הכוס המעוצבת באופן שונה

רק יודעי דבר יגידו כיון שאני כלל לא שותה אלכוהול   אך שפע כוסות חיכו שנים בארון לארוח יעיל

אך חוץ מפעמים ספורות…נאדה. כלום ..אבק..כוסות פה ושם ..הרוב נותר מיותם.

הכוסות היו רק דוגמא כי כמה כלי פיירקס, סירים, מחזיקי מפיות, נרות  וכמה צלחות לחלב ושיהיה לבשר משפחה צריכה וככל שהיא קטנה, כמה באמת?

החיים המשיכו ונושא הפנג שואי נכנס לחיי עם שפע ספרים, מתנות, קורסים, שפע מזכרות מהמזרח שעינגו אותי מאוד.

מידי שנה נהגתי לזרוק, למיין ולסדר …כך בכל מקרה חשבתי.

עד שהבנתי ממש בשבועיים האחרונים, שיותר סידרתי וכנראה זרקתי מעט מאוד, אם בכלל.

משנה לשנה רוקנתי ובעיקר הוספתי : ספרים, כתבות, מתנות ,מכתבים שכתבו לי, כל התמונות שאי פעם צולמתי בכל החופשות עם המשפחה ..

איך זה  גדל ברמות שלא הבחנתי…

ואז הגוף ביקש לנוח שבועיים –שלושה במיטה…ויחד עם זאת לארגן את הבית

האנרגיה שלי אמרה די! והחלה לעבור פינה פינה בבית , במטבח, בסלון, בחדרי שינה, באמבטיה, בפינות נסתרות

כל אזור בבית התרוקן ובמידת הצורך שבתי  לאותו אזור להשלמות ולניקוי יסודי ביום למחרת.

הכל נעשה מעצמו,  אני פשוט הייתי שם בתשוקה וביעילות ומתוך ידיעה

שלזה באמת חיכיתי ולזה באמת התכוונתי כל השנים כשלימדתי ויעצתי..

ושיש רמות תודעה שונות לניקוי וסדר.

הסידור האלוהי הזה נעשה באופן לא צפוי עבורי בכל שעה בלילה או  ביום והפעם נטול אחיזה רגשית, מנטלית, פיזית.

הגוף לא הרגיש כלום, למשל, כשזרקתי את תמונות ילדותי האהובות והנדירות, נערותי, חתונת הורי ועוד.

תוך כדי מיון זכרונותי הדברים התגלו לפתע בדרך חדשה ונזכרתי איך הכל היה מדהים כל כך

האם באמת צריכה , האם זה שימושי? וכך מצאתי את עצמי נדחפת לרוקן באינטנסיביות ובריקוד.

דבר אחד ניסיתי אך לא קיבלתי לזה אישור זה להיכנס לחדרים של הילדים שלי..עד כאן! שלא תעזי,

אבל לא הייתי צריכה להגיע לשם כי לי בעצמי היה כ"כ הרבה,

העברתי הכל לקופסאות, שעברו  לשכנה, ששמחה לקבל ולהעביר למי שצריך ולפח הנייר המרכזי שקיבל הכי הרבה.

הסתכלתי על השידה, שרכשתי בחנות  עתיקות באנגליה לפני 25 שנים , שנים שקלתי לאן להעביר ובאיזה צבע לצבוע

אבל אז הבנתי שהרומן עם השידה נגמר…עם כל השאר

ביום או בלילה הרגשה שכל היקום עצר עבורי וכל האנרגיות משרתות אותי בתהליך הפנימי הזה שנחווה מעצמו

לסיכום,

החלק הפיזי יחסית קל, לא צריכה? מעבירה ויש מי ששמח לקבל

החלק ה"מטלטל" היה לקחת 95% מהזיכרונות: תמונות, דיסקים, ספרים, מכתבים ומזכרות

מאנשים אהובים, מאמא שלי, תעודות, הערכות, ברכות…

היומן שלי קטי שנמצא איתי מגיל 12 ונכתב בהשראת היומן של אנה פרנק ,שנשמר בקפידה ובסוד  שנים..

מלווה בחוויות תמימות, תשוקות ואכזבות נסתרות ..נזרק לפח בלי לקרוא בו שוב או לקרוא אותו אי פעם.

השארתי תמונות בודדות למזכרת וזהו.

ואז כשכבר חשבתי שאין יותר מה לזרוק

הגיע שלב אישי ואינטימי הרבה יותר. לאחר שהשלכתי את כל המידע שאספתי משפע קורסים שלמדתי ועוד.  

השארתי לי את שפע המידע שעסק במטאפיסיקה הסינית ואז לפנות בוקר שחררתי את השאר.

אלפי שקלים של לימוד,  מורים, מידע מקצועי שהייתי מוכנה לנסוע רחוק עבורו ולשלם ועוד איך!..

רוקנתי 80% מהמידע, שפע של חוקים ושיטות וחוברות ודיסקים

והשארתי כ20% שאני אוהבת ללמד בעיקר אסטרולוגיה .

את המידע עם החוקים המתקדמים, זה שנאלצתי לשלם עליו הרבה יותר בשל המומחיות המקצועית  

שמחתי להשליך לפח…המשקל היה כה כבד .

פעם המידע הזה שירת אותי, הגן עלי והביא לי הנאה..אך עכשיו כבר לא.

כששבתי לישון הרגשתי התרחבות בריאות, במינד, בגוף…

הזהות הישנה שלי כמו התפוגגה…בעיני עצמי! ועבורי ואין מאושרת ממני

נולדתי מחדש כמה פעמים בגלגול הזה…כמו עכשיו

האם אוכל להמליץ לאחרים לעשות את זה או איך לסדר ומה לזרוק?

איזו משמעות יש לזה אם התודעה שלו לא שם? 

שנה חדשה החלה עבורי ..מבפנים.