שיעור לחיים- סימפטומים של קורונה


נסו לשאול את עצמכם ברמה אישית מה אתם לא מאפשרים לשחרר עבור עצמכם, היכן אתם חשים לא בטוחים והיכן אתם לא מאפשרים לעצמכם ליהנות מבלי שיהיה לנו צורך באיזה שהוא כלי כמו נגיף קורונה

שרונה פומס מדור אסטרולוגיה  YNET |13.09.21 | 17:02

 

מה היה קורה אם לא היינו מוצפים בהמון מידע דרך אפיקי המדיה השונים, האם היינו שופטים את משקל הגוף שלנו אם מעולם לא היינו רואים בתקשורת דוגמניות צמרת מפזזות על המסלול או מוצגות על גבי המגזינים?

 

יש כל כך הרבה מידע שמסתובב שם בחוץ, שלעיתים נדמה שהתחושות שלנו מתבססות על מה שהחברה רוצה שנרגיש. קחו את נגיף קורונה, למשל, מה אם נשים בצד את כל מה שאנחנו שומעים בתקשורת, כל המשחקים והקונספירציות ומה שלא יהיה בעד או נגד הקורונה, ונשאל איך הקורונה מרגישה עבורנו, האם היינו מאפשרים לגוף לנקות רעלים ומסיימים עם זה?

 

נהיה כנים עם עצמנו ועם מה שאנחנו מרגישים ונקשיב לגוף שלנו מהלב הפתוח וממקום של תודעה פתוחה. נשחרר שיפוט, תפיסות של טוב ורע לגבי כל מה שעולה נחבור ישירות ונשאל את הגוף שלנו – האם הגוף מבקש לנוח, מה מסמל לנו אובדן חוש הריח והטעם? אולי מוטב שניקח נשימה עמוקה ונשחרר לשלום את כל הלחץ ששמנו על עצמנו ונשאיר את העולם בחוץ, באותו מקום שבו נמצאות הגדרות המפרידות, השיפוט וכל הסחות הדעת, ונשאל האם דרך ההתנסות הזאת ביקשנו להיות עם עצמנו.

 

האם היינו יכולים לעשות זאת, להשתחרר ממה שנתבע בנו ללא כאוס שמטלטל את הגוף והנפש? האם מעבר לסימפטומים נוכל להיות כנים עם עצמנו, עם הגוף שלנו ועם המיינד המבקשים לקחת חופש? ואולי דרך הסימפטומים ניתן אישור לעצמנו לקחת חופש, ליצור מרחב ולאהוב את עצמנו?

 

נסו לשאול את עצמכם ברמה אישית מה אתם לא מאפשרים לשחרר עבור עצמכם, היכן אתם חשים לא בטוחים והיכן אתם לא מאפשרים לעצמכם ליהנות מבלי שיהיה לנו צורך באיזה שהוא כלי כמו נגיף קורונה.

 

כאשר נלך ישירות לגוף נשיב לעצמנו את הכוח לעשות מה שנבקש עבור עצמנו ממקום מהנה ואותנטי. בבחירה להיות קשובים לעצמנו, נוכל לקבל תשובות אמיתיות ולעצור מבלי שהגוף יאלץ לעבור טלטלה. נוכל להרגיש אהובים ללא צורך לקבל תשומת לב או אישור מבחוץ.

אם נסתכל לרגע על האתגרים שהילדים חווים בתקופה הזאת, יתכן שהם ממש כמונו רוצים חופש מבית הספר ומה שלא יהיה והם נדרשים לסימפטומים של קורונה כדי לקבל יום חופש. נוכל לראות את המבוכה שהם חשים, כשהם לא יכולים להיות אמיתיים עם עצמם ופשוט לקחת חופש כשהם רוצים, בלי להרגיש אשמה.

הירושה הנהדרת שנוכל להעניק להם היא להיות קשובים לגוף שלהם, למה שחשוב להם כדי שיוסיפו לסמוך על עצמם ויחושו בעלי ערך, וכך בעתיד הם יוכלו לקבל החלטות ממקום אמיתי ונינוח עבור עצמם.

 

החיבור לעצמנו, האמון בגוף שלנו הוא הדבר הבא שישיב לנו את התשובות והפתרונות לדעת מה קורה כשהגוף מגיב איך שמגיב. זה יוביל לשיתוף פעולה נפלא עם הגוף שמבקש לתמוך בנו. וכמובן, הכי חשוב שנרגיש עם כל זה ממש בסדר.