מיליוני אנשים מידי יום ובכל לילה נושאים עיניהם בתפילה לשמיים,
במבנים מהודרים, בחדרי חדרים וכשאף אחד לא רואה הם מבקשים מזור לבדידותם,
לכאבם הפיזי והנפשי, למצב הכאוטי ולחוסר היציבות הכלכלית והאישית
אך השמיים הפתוחים מקשיבים בחמלה ולא נראה שמשהו משתנה
עד שלא נסמוך על עצמנו
לא נוכל לסמוך על הממשלה, על המדינה, על הצבא,
על בני הזוג, על הילדים, על ההורים, על המצב הכלכלי,
על איתני הטבע, על מזג האויר ,על הרופאים, על המורים הפועלים בשיטות חינוך מיושנות
עד שלא נסמוך על
המחשבות, ההחלטות, הרצונות, הרגשות ועל הגוף שלנו
כשהכל עולה ויורד, בא והולך, אמין ולא אמין, טוב ורע, צודק ולא צודק
נילכד בתפיסות ישנות שוב ושוב
תפיסות מעיפות ומוגבלות שהובילו אותנו בסופו של דבר לדרך ללא מוצא!
זה ימשך עד שלא נשוב לסמוך על עצמנו
וכשנתחיל סוף סוף לסמוך על עצמנו, עם עצמנו, בעצמנו
ונכיר בעוצמה הפנימית האינסופית הזו שיש בתוכנו
או אז לא נרצה לסמוך על הממשלה, על בני הזוג, ילדים, על ההורים,
על מזג האוויר, על משרד החינוך, על הרופאים….
כי זה כבר לא יהיה חשוב
כשנסמוך על עצמנו נאהב את עצמנו בעוצמה שלא הכרנו
ונאהב את הילדים, את ההורים, את הממשלה, את מזג האויר…….
אפילו יותר
הדבר הראשון שנעשה מהרגע שבו נפקח את עיננו בבוקר
זה ליצור שדה של אנרגיה שיאפשר לנו להניח את הרגלים
על הרצפה ולקרקע את הבעלות על האנרגיה שלנו.
נפעיל את הלב ונצור את המציאות שאנו פוסעים לתוכה, במקום ההפך
מבלי לחכות שמשהו ישתנה מבחוץ
נשכון במרחב שלנו שגדל וגדל ונבין שכל מה שקורה סביבנו
וכל מי שנמצא סביבנו זה אנחנו
וההפך
או אז נתהלך בעולם עם אחריות אלוהית
שמשיבה לתוכנו ניטרליות עם כל מה שלא עובד
כאב, אשמה, הרס או במילים אחרות כל האשליה של האגו
כי עכשיו אפשר
