להיזכר מחדש

הצצה לרמה רב מימדית עכשיו כשהכל משתנה והתודעה חדשה

"מייד כשראיתי אותך אמרתי לעצמי שאת בטוח שבדית" מילים אלו
של הממונה על השיט ב"ארכיפלג" שטוקהולם הופנו אלי
ברגע אינטימי  בו עמדנו שתינו לפני שהסירה עגנה, פתחו לי את הלב.
כאלתית לשעבר חוויתי הרבה מזה, אבל היה משהו אחר בשיט הזה עבורי.  
חוויתי תחושה עמוקה של שלווה והנאה, האנרגיה של המקום הנפלא הזה 
ואז המילים שהגיעו בסוף.
"בגלל זה אני כאן" השבתי והוספתי ש"אני מישראל".
"באמת? היא השיבה" שמעתי על ישראל מחברה שהייתה בקיבוץ לפני המון שנים,
לא יכול להיות את בטוח שבדית! אולי מלפני הרבה הרבה….
סיימתי את המשפט שלה ב"גלגולים, כמובן אם גם את מאמינה בזה" .
השבדיות נתנה לי סימנים לאורך השנים כשנהגתי לשוחח עם ביתי סתיו ולהשתעשע
בכאלו שבדית עם מבטא  שבדי, שפה שרק שתינו הבנו.
בקלטת שחזור  גלגולים עצמי ,  שקיבלתי לפני כ15 שנה מחבר שביקר את בריאן וויס (:
מחבר הספר "שורשים ושיעורים בזמן" )
נחשפתי לגלגול הראשון שלי- מלך שבדיה ושל הבת שלי היום היתה אז  לצידי נסיכה. זה היכה בי,
ביקשתי את השם ואז רצתי לאנציקלופדיה לגלות שאכן היה מלך כזה רפורמיסט ואהוב  בשבדיה.
בהמשך תוצאות בדיקת הדנ'א שהבן שלי ביקש לכבוד יום הולדתו וערך בארה"ב באופן כללי אישרו את זה.
ועוד תלמידה שפעם הזכירה משהו דומה וכד'.
לימים שבדיה הייתה מהראשונות ליצור יחסים עם סין…אבל זה כבר סיפור אחר חחח.

לחלקנו יש גלגולים רבים ושום דבר מהגלגול הזה לא בא כדי להגדיר את מי שאני היום
בעיקר כשהיו לי גם גלגולים קשים ונוראים להחריד בשפע מקומות אחרים, כמו לכולנו.

הלא צפוי

הטיסה המקורית לשבדיה עם חברת לופטנזה בוטלה ברגע האחרון
והכרטיס להופעה של ג'סטין טימברלייק ירד לטמיון.
בשל ביטול ושינוי הטיסות של חברת לופטנזה,
ידעתי בוודאות יום לפני הנסיעה שאני טסה הפעם לחופשה מקוצרת יותר…זה מה שזה. 
אני פתוחה לשינויים שבוודאות תומכים בי, זו דרכה של אבולוציה.

כהרף עין קיבלתי המלצות  מצ'אט ג'יפיטי: מה הכי כדאי לראות ולעשות בשטוקהולם ביומיים וחצי,
בחרתי מה שנראה לי ומה שיהיה. ביליתי שעות בשדות התעופה בין טיסות ויכולתי להתבונן כהרגלי  ולחוש
איך האנרגיה בשדה התעופה של שטוקהולם הייתה מענגת, רגועה באופן עמוק  ושונה
מזה של שדות התעופה הדינאמיים בתל אביב או של וינה,למשל, גם כשהיה איחור בטיסה
והסיבה לכך שביקשתי לשוב ולהיזכר.

בעברי, באופן יחסי,  טסתי המון, הפעם אני קשובה לקריאה פנימית עמוקה לנסוע למקום,
לא כדי לרפא או לתקן את מה שהיה שם,
אלא כדי לאסוף חלקים של עצמי, להיזכר במקומות שמאוד אהבתי, שיש בהם משהו בשבילי.

מקומות כמו אנגליה, גרמניה, צרפת קראו לי שוב ושוב במשך שנים רבות ואז סין הגיעה.
שנה שעברה דרום קוריאה קראה לי ממעמקים או אז באופן,
שהפתיע אותי התייפחתי בהזכרות במקדש אליו הגעתי מיד כשהחלו חגיגות יום ההולדת של בודהה.
הפעם חשתי באופן עמוק חיבור לשטוקהולם ב: פשטות, עיצוב, ניקיון ובעיקר…אהבה.

חצי הכוס המלאה

זה התחיל כשנהג המונית, שלקח אותי לשדה שיתף אותי שהוא מאמין בחצי הכוס המלאה.
הוא היה אמור לנסוע לנהרייה אך ביטלו את הנסיעה כשגילו שהוא ערבי
)יום קודם הופיע בעיתון ש80% מהנסיעות של נהגים ערבים בוטלו בשל מוצאם).
והנה אנחנו עכשיו יחד צוחקים כל הדרך לשדה והנסיעה מהנה הרבה יותר, לדבריו.
בטיסה לשטוקהולם יצא לי לראות  גלויי אהבה ותמיכה מרגשים של אח לאחות שישבו לצידי בטיסה.
אהבה של אבא לילד, שהמליץ  לי לעלות על ספינה (תחבורה ציבורית)
כדי להגיע לאזור אחר בעיר. ואז לראות משפחה גבר אישה שהתנשקו מפעם לפעם באהבה
וחיבקו את כל אחד מארבעת הילדים שלהם, שגם חיבקו אחד את השני, שפתחה לי את הלב.
כששאלתי באופן אקראי כיצד להגיע: תלמיד שהיה בזמן טיול עם הכיתה שכל כך רצה לעזור,
שומר הארמון שהתגלה כלבבי במיוחד וכל אדם שנקרא בדרכי ופניתי אליו.
גם השמש הייתה טובה אלי. המדריכה בזמן ההפלגה אמרה שלא זכור לה חודש ספטמבר בלי גשם.

מתנת האינטואיציה

לבסוף האינטואיציה שלי באה לבקר.
קמתי בבוקר במלון שלקחתי בשדה התעופה בוינה עם תחושה מוזרה לגבי הנסיעה שלי באותו יום.
הייתי אמורה לטוס בערב לארץ ובבוקר לטייל בווינה.
אחרי ארוחת הבוקר חציתי את הכביש לשדה התעופה
ונציגת אוסטריאן איירליינס עמדה על כך שהטיסה לתל אביב יוצאת בערב כסדרה.
נציגה נוספת של אוסטריאן באולם היוצאים אישרה את זה, אבל עמדתי על כך שתבדוק שוב..
אחרי מספר דקות היא אישרה לי שאכן הטיסה בערב בוטלה
אבל יש טיסה בעוד שעתיים וחצי…
חזרתי לאסוף את חפצי מהחדר במלון כדי לטוס
מתנת האינטואיציה.

שטוקהולם יפיפייה, מוקפת איים רבים, וגם אם חלקם שייכים לאנשים שיש להם כסף
המדיניות החרוטה על דגלה של שבדיה היא שכל אחד יכול להיות בכל מקום באופן חופשי.

זה לא רק בגלל היופי שראיתי בכל דבר זו האנרגיה שחיבקה אותי.
בדיוק של יומיים וחצי הזמן נמתח כי ראיתי, זכרתי  וחוויתי את מה שביקשתי עבור עצמי.

בתמונות: המראה מחלון החדר בבית המלון הנפלא "רדיסון עם מים בחזית".
בבוקר הראשון ערפל שהתפוגג בעשר בבוקר  הוחלף למחרת בזריחה…
הזכירו לי את הערפל שכולם חווים עכשיו שעוד יוחלף בבהירות ואהבה.