זחל או פרפר

חג החירות, חג העצמאות, חג האש והמדורות
מזכירים לנו למה אנחנו כאן
(רמז..לא רק בשביל המצות , המרור או המנגל)
אך בודדים שואלים באמת  את השאלה הזאת עבור עצמם
או פתוחים לשמוע את התשובה המעצימה, המרגיעה והלא צפויה.
בודדים מאפשרים לעצמם לחוות את המעבר
מגולם לפרפר, מאדם ישן לאדם ער,
מאדם אנושי מוגבל לאדם החווה התרחבות,
מאדם ההולך מעבר לתפיסות מוגבלות לאדם היוצר עבור עצמו,
מאדם, שתוכנת לגור במיינד האנושי לאדם החובר למיינד האלוהי.
דמיינו לרגע, שהאדם  ממשיך להיות אדם
אך כעת  הוא זוכה לכנפיים של עצמו,
לא כנפי צניחה (ליפול ממטוס באמצע הלילה) 
או כנפי טייס  (להמריא אל על בתוך קופסא ממתכת)
שמישהו שם לו על החולצה,
אלא כנפיים היוצאות מהזרועות שלו,
כנפיים שתמיד היו שם עבורו לפתוח לעוף  מעל המגבלות,
לעוף מעל המאבקים, לעוף מעל ההשרדות
ולגלות שיש הרבה יותר.
אם נתבונן במופלאות של הטבע
ובמסע המאתגר, שהפרפר עובר
מזחל ירוק ושמן, שלפתע ללא הודעה מוקדמת
מקבל קורונה או משהו אחר
המאלץ אותו להיסגר בתוך  גולם
ואז בקסם לא צפוי להפוך לפרפר יפיפיה.
עבורנו זה להבין ולחוות
ששינוי אמיתי לפני הכל הוא פנימי,
דורש הסכמה לעצור ולראות את מתנת הגולם 
בהתבוננות, ברגישות ובשקיפות 
בקבלת התשובות בתוך הגולם פנימה
ואז בתזמון אלוהי לפרוש כנפיים מרהיבות
ולפרוח אל החופש

בודדים בוחרים בזה, מעדיפים להישאר זחל שלא יודע שיש יותר
אך כעת אפשר להוסיף להיות זחל, להיות זחל עם כנפיים או פרפר
ובשביל זה אנחנו כאן עכשיו