כמו השמש הזורחת מעלי כך זה מתחיל
היא מפציע מהמזרח קוראת לי להתעורר
היא זרחה בעבר
זה מרגיש מוכר
השמש מעלי מתמזגת עם מקלעת השמש בתוכי
בחום של תשוקה
גם השמש מתוכי מפציעה בהדרגה
והיא נפתחת ונפתחת ומתרחבת
ושולחת קרניים לכל עבר מתוכי, בתוכי, דרכי
ומתרחבת אפילו יותר מחוצה לי
בלי משים היא משתנה ללא הרף
ומאירה גם כשהיא
מתמזגת עם החושך
ולפני שהיא מפציעה שוב
כמו השמש אני ממזגת את החושך ואת האור בתוכי
חופשיה, פתוחה, חמה ואוהבת
כמו קרני השמש אני מחוברת להכל
לא אוכל לקבל אהבה מאף אחד
לא אוכל לתת אהבה לאף אחד
כי אני אהבה
אוכל רק לזרוח אותה ממני
לתת ולקבל בעת ובעונה אחת
כמו שאיפה ונשיפה
זהו  מצבי הטבעי
למה לי קרם הגנה מהשמש ?
עכשיו
אני שבה הביתה
למקום המקודש הזה
ששכחתי
שחיכה
עידנים
בתוכי
כדי לזרוח שוב