בין אמון לבינה אנושית: אנחנו מתוכנתים לסבול


מתי בפעם האחרונה סמכתם על עצמכם בהחלטות האישיות?
לרובנו קל יותר לסמוך על אחרים, גם כי אנחנו לא צריכים לקחת אחריות אישית,
גם כי אנחנו לא באמת בטוחים שאנחנו יודעים מה טוב בשבילנו
וגם כי אנחנו רגילים שכך החיים מתנהלים.

שרונה פומס מסבירה למה זה הזמן להתחיל לסמוך על עצמנו ואיך זה ישרת אותנו ואת העולם כולו

שרונה פומס 
פורסם באתר של “ידיעות אחרונות” : 06.05.21 , 09:41

מה יקרה אם נסמוך על עצמנו? עכשיו כשהקורונה מתחילה לדעוך ואנחנו מתחילים להתרגל לשגרה חדשה, מה שהיה כבר לא יחזור, וגם לא נרצה בכך,

כי מה שעבד קודם כבר לא עובד יותר. זה לא בגלל שהוא לא היה בסדר, אלא משום שזה לא משרת אותנו יותר ואנחנו צומחים מזה.

שנת 2020 סייעה לנו לנקות, להתעורר משינה עמוקה של עידנים, לגלות יצירתיות רדומה,
לשאול שאלות ששכחנו לשאול לגבי מה חשוב לנו, והמסע שלנו ממשיך.
מה שנחווה בתוכנו ישתקף גם בחוץ ונראה שהאנושות כולה נמצאת בתקופה מדהימה של אבולוציה, כזו ששכחנו לחוות.

אחד הדברים שהכי קשה לנו לעשות זה לסמוך על עצמנו ולכן אנחנו בוחרים לסמוך על אחרים, שלא סומכים גם על עצמם, וזה יוצר חוסר איזון.
מכל זה אנחנו מתעוררים למסע של התגלות והיזכרות ביכולות הנפלאות שלנו – להשיב לעצמנו את הריבונות העצמאית,
גם כאדם בודד וגם כמדינה, כדי להשיב את האיזון לכל תחום שאנחנו מכירים.

התרגלנו לא רק לתת את הכוח שלנו אל מה שבחוץ, אלא גם להתלונן, לשפוט, לבקר ובעצם לשכוח שאפשר גם לחוות הנאה,
וזו מטרת האבולוציה של האנושות המשחררת תיכנות של סבל, אשמה ובושה. אף אחד, גם אם זה נראה אחרת, לא חף מכל זה.
אבל אנחנו מתחילים להיזכר איך זה ליהנות, להיות במקום של קבלה וחסד שאין בו שיפוט –
אלו צעדים קטנים יובילו בסופו של דבר למפנה עצום ומרגש.
צפו בסרטון: