שינוי זה עולם ישן


אז מה חדש? תשאלו חבר ותיק וכשהוא יענה NO NEWS GOOD NEWS
תנשמו יחד לרווחה  ותדעו שהכל בסדר כי הדברים, למזלו, הם כמו תמיד וטוב שכך. הפרדיגמה הישנה הזו התאימה במשך עידנים לעולם הזה שבו נאלצנו להגן על עצמנו מעוד פעילות ועוד מחויבות ועוד משהו ש”נפל עלינו” כרעם ביום בהיר והיומן הזה של אוף.. מה עכשיו מוטל עלינו לעשות מתמלא שוב ושוב… ואי אפשר ממילא להספיק את הכל.

הבקשה שלנו היתה במילים אחרות : שלווה בבקשה או אל תוסיפו עכשיו מעבר למה שיש לנו ממילא בבית, בעבודה, במשפחה ועוד כי כמה עוד נוכל לשאת?

השינויים שהורגלנו אליהם מתוך מרחב שמשתנה ללא הרף ניכר כשכוכבים זזים בשמיים, השמש מסתובבת סביב כדור הארץ, היום הופך ללילה ובשעה שהאסטרולוגים והפילוסופים מזכירים לנו ששינוי הוא המצב הקבוע.

אם נחקור נגלה לא רק שהמצב הקבוע היה שינוי אלא גם שהשינוי היה מצב קבוע!

אנחנו יכולים לראות שינוי קבוע כשנראה תינוק, הופך לנער מתבגר, לבוגר ולמבוגר ואיך אנחנו עוברים מתוך גורל ידוע מראש מרעננות, לזקנה ולהיעדר חיוניות ולסוף הידוע מראש!

איך אומרים? “עולם כמנהגו נוהג”

אך העולם השתנה! ומבלי שהרגשנו יותר ויותר

השינוי הקבוע

מתהפך והופך

לשינוי הבלתי צפוי

שינוי זה עולם ישן

למשל, אזהרת מסע לטורקיה (או צרפת, או בלגיה או …נא למחוק את מה שמיותר)  כבר לא רלוונטית יותר בעולם בלתי צפוי וההבטחה של ראש ממשלת ישראל שהוא הוא! יודע איך להגן  על ישראל  או בנושא הגז במשפטו המפורסם “כשאני רוצה משהו אני משיג אותו” נראה שוב ויותר מאי פעם כיצד כלים ישנים של שליטה לא יעילים יותר.

כשם שהחמסין הופך לגשם ושוב לחמסין ויותר ויותר אנשים מראים שהעבודה בה תכננו להיאחז שנים רבות כדי להבטיח את הפנסיה באופן לא צפוי מבקשת גם להיפרד…מעברים בלתי צפויים מבקשים לבוא לחזית.

רבים יחושו שהבסיס של הכוח נלקח מהם, כמו גם המקום הנוח שהיו בו, ברמה הפוליטית,הגלובלית והאישית.

למה שנרצה לשלוט על משהו?

מה אם נתחיל להכיר ביופי של הבלתי צפוי שבא כדי להציע לנו עוד הרבה יותר, לראות את כל השפע שיש ליקום להציע ומהמקום הזה ניפתח לאין סוף אפשרויות נהדרות לא ממקום של שליטה אלא ממקום של צמיחה אינסופית והפתעות רומנטיות עם המאהב הזה שנקרא היקום.

הוא יעתיר עלינו מתנות לא צפויות בזמן לא צפוי! לא בדרך הבטוחה שהכרנו כי הפתעה זו הפתעה! הוא לא יביא לנו שוקולד עם לבבות בתוך קופסא בכל ולנטיין דיי אלא אין סוף מתנות של אהבה בכל יום בשעה שהוא יודע מה אנחנו  אוהבים  וממה אנחנו נהנים.

איך זה מרגיש להיות במקום הזה שאני יושבים בחיק הטבע ולפתע מגיעה לבקר ציפור בצבעים שטרם ראינו ואנו מתבוננים בעץ  כאילו ראינו אותו בפעם הראשונה והשקיעה נראית אחרת מהשקיעה שאי פעם הכרנו  וזה קורה ממש ליד ביתנו.

מה אם הבלתי צפוי לא יהיה משהו שנפחד ממנו או נאלץ להתגונן מפניו כשנפתח לכל המתנות הללו?

איך מתנהלים בעולם שהבלתי צפוי, הבלתי נברא והלא ידוע הופכים להיות המציאות הטריוויאלית?

מכירים בצורך להתאים את עצמנו למודעות חדשה, לומדים לדבר את שפת הניטרליות הפנימית, שפה שתהפוך מדוברת יותר ויותר בארץ ללא גבולות,  כך ששום דבר לא מנהל אותנו מבחוץ יותר בשעה שאנחנו נפתחים לכל מה שיש.