כשהלב נפתח


איזו תקופה מדהימה של פריחה אביבית ופתיחה מדהימה של הלב כפי שלא זכרנו המאיצה כמו הרשת המתחדשת של הפלנטה וכמו הפרחים שנפתחים, מקרינה לתודעה שלנו ומשפיעה על זרם החיים שלנו באופן שלם.

מדהים לראות את התחייה האישית של הלב שהולכת מעבר לאדם עצמו ומזכירה לנו כמה רחוק הגענו במסע האישי והאוניברסאלי.

שעה שאנו מניחים ללב להיפתח ולהתרחב, מבחינים בזה ורוקדים עם זה אנו לא נלכדים יותר בתפיסות ישנות וברמות עתיקות של תודעה שאין להן יותר כוח עלינו להחלישנו ולקחת אותנו אחורה.

הלב מוסיף להיפתח ורמות ישנות של התנהגות רגשית ומנטלית, של פעולה תגובה משתנות ונבחנות אחרת מנקודת מבט רחבה שיש בה בהירות טהורה.

כשאנו מניחים ללב להיפתח ולהאיץ יותר ויותר מזג האוויר והשמים משתנים וכל היקום מתעורר לתמוך ולתת לנו הרבה יותר דרך שכבות ישנות ודחוסות של תודעה
וזה משפיע על כל זרם החיים שלנו, על כל העולמות וכל הממדים.

כל תא בגוף וכל מולקולה כותבים את הגנטיקה ואת האטומים מחדש ואנו חווים התרחבות בקלות רבה יותר. כשאנו סומכים על התהליך הלב נפתח ומאיץ יותר מאי פעם ממוסס את האחיזה ואת החסימות ברמה הרגשית, המנטלית, המודע והתת מודע.

כשהלב נפתח ומאיץ אנו נכנעים לעצמנו, לרטטים שנפתחים המקרינים אור מקדמים התחזקות אישית, איכות חיים ובריאות אופטימלית בקלות ,באהבה ובחסד.

כשהלב נפתח אנו מתחילים לחוש מהי אהבה אמיתית,
אהבה שאינה דוחפת, אינה שולטת, אינה מתערבת,
אינה נתחמת בשום מסגרת.
אין בה שיפוט, הגדרה עצמית
והגדרה של אף אחד ושום דבר

לאהבה כזאת השתוקקנו
באנו לחוות ושכחנו
מתעוררת שוב מתוכנו

‘כי עכשיו אפשר’