השיבה הביתה


דווקא עכשיו כשאנשים פוסעים במרחב לא ידוע, בפחד, בחוסר אונים, בחוסר כיוון
ועם השאלה הגדולה מה יקרה אם?

שעה שאמצעי התקשורת מתחרים מי יביא מידע מטלטל, רועש וצבעוני יותר.

דווקא עכשיו זה הזמן לחבור אל העצמי פנימה ולחוש מה באמת חשוב.
בלי תפיסות מוקדמות, בלי הרים לטפס עליהם,
בלי לקחת על עצמנו מטלות עצומות ומכבידות לעשות באופן יומיומי .
להפסיק לחשוב.. לעצור! ולחוש את עצמנו פנימה, את עצמנו באמת.
נחוש פנימה כדי לגלות שבלב הפתוח לרווחה מעולם לא נוכל להיות מוגבלים.
דווקא עכשיו כשאנשים מבקשים להגן על עצמם מעצמם,
להגן על עצמם אחד מהשני ומכל דבר 
נתבונן ערים במתנה הנהדרת שהיקום העניק לכולנו, בלי להבדיל בין אדם, גזע או מדינה.

נעצור רגע וננשום לתוך עצמנו פנימה ונשאל למה ועבור מי אנחנו עושים את מה שעושים?

נחוש את היעדר הפחד. נחוש את היותנו בוראים בבריאה,
בבריאות, בשלמות שאנחנו בתוך הגוף הפיזי, בפלנטה וברגע הזה. 

ניקח את המרחב היפה  שנוצר בבריאה, את הריק הזה היוצא מתוך מרחב לינארי
כדי באמת לחגוג, לראות, לחקור וליהנות מכל מה שסביבנו, 
ליהנות מכל האנשים היקרים סביבנו והמסעות היפים, שפגשו אחד את השני יחד
וכל אחד עם עצמו בהרבה יותר אור ואהבה בזמן זה של חגיגה.

זהו זמן לחגוג באמת את ההתעוררות שלנו ואת חג חירותנו

זהו זמן של חמלה ואחדות ,
זמן של לבוא דרך הלב בלי תפיסות קדומות ואוטומטיות של חיי היום יום
לחבור לאחדות עם עצמנו
ולחבור אחד לצד השני בהרמוניה.
בלב  רחב  פתוח וצלול אנו נתמכים על ידי היקום כולו ,
יכולים לראשונה אי פעם לפסוע את ההליכה הייחודית שלנו
בביטוי מלא וחופשי
בפשטות, בטבעיות
עם כל כך הרבה קלות וחסד…

אנחנו שבים הביתה